שוקלים רילוקיישן ליוון? הנה מה שאתם צריכים לדעת

אירועי ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה המתמשכת מאז גרמו לחרדה וחוסר ביטחון אצל אזרחים רבים. בשבועות האחרונים הרבה אנשים אומרים שהם רוצים לעשות רילוקיישן ליוון ומבקשים יעוץ איך להמשיך מכאן. יש הרבה פניות וצורך של אנשים במידע.

בפוסט זה אשתדל לספק לכם מעט מידע ראשוני בנושא. חשוב לי לומר: "טיוליסט" מתמחה במסלולי טיול ותכנון טיולים ביוון, ולא ברילוקיישן. לכן, לא אוכל לסייע למשפחות שמחפשות מישהו שילווה אותן בתהליך.

אבל אני בהחלט שמחה לשתף אתכם במידע שאספתי בנושא, ומבוסס גם על ניסיוני בשהות ארוכה ביוון / מחוץ לעונת התיירות. הפוסט צפוי להתעדכן לפי הצורך ואוסיף מידע חדש ככל שיהיה רלוונטי. 

שורה תחתונה: רילוקיישן אפשרי אבל זה לא פשוט

בוודאי שאיני רוצה להוציא לכם את הרוח מהמפרשים, אך כדאי לומר כבר בתחילה: אם אתם משפחה עם ילדים בגילאי בית ספר, רוב הסיכויים שיוון לא תתאים לכם לטווח הארוך. זאת, בעיקר בגלל קושי למצוא מסגרת חינוך מתאימה (פירוט מיד בהמשך).

לעומת זאת, אם אינכם עם ילדים, זה מצב שונה לגמרי. תהיה לכם גמישות רבה יותר בבחירת אזור המגורים (לא נדרש בית ספר בינלאומי ליד הבית).

למעשה יש לא מעט ישראלים, ללא ילדים או שילדיהם בוגרים, שמתגוררים באופן חוקי וקבוע ביוון. האנשים הללו מדווחים על סיפוק רב, ועל חיים שלווים ונעימים. וכל זאת במרחק שעתיים טיסה בלבד מהמשפחה והחברים שנשארו בישראל.

רילוקיישן או שהגעתם ליוון רק לכמה שבועות?

אם אתם שוקלים שהות זמנית ביוון, לתקופה של ימים או כמה שבועות. תוכלו למצוא מידע כללי בפוסט זה: הגעתם ליוון בעקבות המצב הביטחוני בישראל? הפוסט הזה מיועד לכם.

אם אתם כבר ביוון או מתכוונים להגיע בטיסה לאתונה ומתלבטים היכן לשהות בחודש נובמבר 2023 ואילך, תמצאו המלצות בפוסט זה: 7 מקומות ביוון שאפשר לשהות בהם מחוץ לעונת התיירות.

פוסט נוסף שכתבתי לפני אירועי ה7 באוקטובר, אבל הוא יכול לספק מידע על מיקומים בפלופונס שניתן לשהות בהם בסתיו הוא הפוסט הזה: דרום יוון בסתיו: 7 הצעות לטיול סוף קיץ בפלופונס

השלב הראשון ולפני הכל: אל תיחפזו

כדאי להבין שלא מדובר בתהליך פשוט. זו לא החלטה שצריכים לקבל בחיפזון תחת סטרס של אזעקות ומצב בטחוני לחוץ בישראל. 

השבועות האחרונים היו קשים, רבים מתארים אותם כקשים בחייהם. אבל החיים נמשכים וגם ימשכו. בסופו של דבר המלחמה תסתיים, ואנו נחזור לשגרה שלנו.

רילוקיישן פירושו להעתיק את חייכם. כלומר לא מגורים זמניים אלא העתקת מרכז חייכם. כן, כולל מסגרות חינוך, תעסוקה, חוגים ופנאי. הכל. וזה לא לשבועיים, אלא לפחות לשנה (בהנחה שאתם רושמים ילדים למסגרות, הרי לא תוציאו אותם משם אחרי חודשיים).

מעבר קבוע כדאי שיתחיל במעבר זמני

אם אתם לא מכירים היטב את יוון, הייתם רק שבוע ברודוס בקיץ, ויומיים בסלוניקי, אתם לא יכולים לקבל על בסיס כך החלטה לרילוקיישן ליוון !

התחילו במעבר זמני. עברו לכמה שבועות, על תקן תיירים ובדקו אם זה בכלל מתאים לכם. 

העצה הראשונה שלי לפיכך היא לא למהר. לא לרוץ להתחייב על דירה לשנה, וגם לא לחודש. אתם יודעים מה? אפילו אל תמהרו לסגור שבוע. רגע אחד, עצרו, בדקו את האזור, את המחירים, את ההתאמה לצרכים שלכם. ורק אז תתקדמו. 

יש יותר ויותר מקרים ואני גם מקבלת פניות מאנשים שהתחייבו לדירות יקרות מאוד ואחרי כמה ימים הבינו שעשו טעות ולא יודעים איך להיפטר מהן ומה לעשות. אז הם מציעים את הדירות האלה לאחרים, מסבירים שעליהם לחזור לארץ. בסופו של דבר הם נאלצים לספוג הפסדים כספיים גדולים והרבה כאב ראש.

חייבים להאט את הקצב!

אתם עלולים לגלות אחרי 24 שעות שמקום מסוים לא מתאים לכם

אני לא ממליצה לשכור דירה לתקופה ארוכה, כל עוד לא הייתם במקום, ניסיתם ובדקתם אותו. פשוט לא. יתכן שכבר אחרי 24 שעות תגיעו למסקנה שהמקום הזה לחלוטין לא בשבילכם: הוא רועש מדי / שומם מדי / כפרי מדי / ממוקם לא טוב / האינטרנט גרוע / אין כלום במרחק הליכה / יש עוד אלף אפשרויות לדברים שעשויים לא למצוא חן בעיניכם…

השלב הראשון הוא להגיע זמנית לגמרי ליוון. הזמינו כמה לילות במלונית או דירה פשוטה וזולה; התמקמו, טיילו באזור, תחוו את האווירה. במילים אחרות: תתחילו להבין מה קורה פה, ומה מתאים לכם יותר או פחות. 

נובמבר 2023. שקיעה, מדירת מגורים בעיר קלמטה שבפלופונז. עיר מצויינת לשהות ממושכת

איך שוהים באופן חוקי ביוון?

אי אפשר לקחת סתם כך את המזוודות ולהחליט שעוברים ליוון, או לכל מדינה אחרת. 

שהות ארוכה ביוון מחייבת אשרה. כתיירים ישראלים, תוכלו לשהות ביוון 3 חודשים בכל חצי שנה. יש אפשרות לנסות להאריך את התקופה עד 180 יום. אפשרות נוספת היא להוציא ויזה של נווד דיגטלי או "גולדן ויזה" על בסיס השקעה כלכלית בנכס. ומי שאינו שכיר ויש לו הכנסה פסיבית קבועה (למשל פנסיה) יכול גם הוא לנסות לקבל אשרה על בסיס כך.

להלן פירוט ממש על קצה המזלג על האפשרויות השונות:

ויזת תייר: עד 90 יום

כתיירים ישראלים יכולים לבקר ביוון ובשאר מדינות האיחוד האירופי למשך 90 יום מתוך 180 יום אחרונים. כלומר, אם כבר ביקרתם באירופה למשל ל-15 יום באוגוסט, תוכלו לשהות כעת ביוון רק 75 ימים רצופים. אחר כך תצטרכו לצאת מהמדינה ל-90 יום ורק אז תוכלו לחזור ל-90 יום נוספים.

הארכת ויזת תייר: עד 180 יום

זה נשמע מסובך ולא מובטח, אבל כמה ישראלים ניסו את הדרך הזו ממש בשבועות האחרונים והעידו שזה היה פשוט למדי. 
מה שצריך זה ביטוח רפואי ל90 יום קדימה, 2 תמונות פספורט, תדפיס חשבון בנק באנגלית שמוכיח שיש לכם יתרת זכות של כ-5000 יורו (אפשר כמובן חשבון שקלי).

עם המסמכים הללו ניגשים לסניף של תחנת משטרת ההגירה ואחרי זמן קצר יכולים לצאת עם אישור להארכת השהייה ב90 ימים נוספים.

תושבות לבעלי דרכון של האיחוד האירופי

אם יש לכם דרכון זר של אחת ממדינות האיחוד האירופי, אתם בגדול מסודרים. תוכלו לשהות ביוון כמה זמן שתרצו. שימו לב, שאחרי 90 ימים עליכם להירשם כתושבים (זה נכון לשהות בכל אחת ממדינות האיחוד. זה לא אומר שאתם מחוייבים להשתקע באותה מדינה, אלא רק דרישת חובה לבעלי דרכון אירופאי שבוחרים להשאר מעל 90 יום באחת ממדינות האיחוד שאיננה מדינת המקור שלהם (זו שהנפיקה להם את הדרכון).

ויזה מסוג נווד דיגטלי

מבחינת יוון שהיתה שרויה במשבר כלכלי עמוק בשנים האחרונות, מדובר בויזה נהדרת: התושב מועסק מרחוק במדינה אחרת וממנה מקבל את שכרו החודשי, ואת הצריכה שלו הוא צורך ביוון, וכך תומך בכלכלה המקומית.

הוויזה הזו מתאימה למי שיכולים לעבוד מרחוק, בדרך כלל אנשי הייטק ותקשורת מחשבים. המעסיק שלכם חייב להיות חברה שאיננה רשומה ביוון (למיטב ידיעתי אין מניעה שיהיה מדובר בחברה בינלאומית שיש לה סניפים ביוון, אך הרישום שלה צריך להיות במדינה אחרת).

ההכנסות נטו צריכות להיות גבוהות ומוכחות שנה אחורה: 3,250 יורו לחודש למגיש הבקשה. ואם הוא רוצה שבן/בת זוגו וילדיהם יצטרפו אליו, הסכום צריך להיות גבוה ב-20% עבור בן זוג ו-15% עבור כל ילד. 

למעשה זוג עם שלושה ילדים צריך להציג הכנסה נטו של 5,362 יורו לחודש. 

את התהליך צריך לבצע עוד מישראל מול שגרירות יוון. אך ישנה אפשרות לבצע אותו גם מתוך יוון. תדרשו להציג שורת מסמכים נוספים ובהם ביטוח רפואי, אישורי מס וכו'. 

גולדן ויזה למשקיעים

זוהי ויזה שהיתה נפוצה למדי בקרב משקיעי נדל"ן ישראלים, אולם הסכום הכספי להשקעה הכפיל את עצמו לאחרונה. עד לא מזמן, כל שהיה נדרש לויזת משקיעים היתה השקעה 250,000 יורו בדירה שרשומה על שמכם. 

כעת בחלק מהאזורים ביוון הסכום הכפיל את עצמו ונדרשת השקעה של 500,000 יורו. זאת במטרה להאט את קצב ההשקעות שהפך בעיני היוונים לגבוה מידי. בעיר אתונה למשל נדרשת השקעה של חצי מיליון יורו. וכך גם באיים היוקרתיים והפופולריים מיקונוס וסנטוריני. 

עם זאת, עדיין תוכלו לרכוש נכס בשאר האזורים ביוון, ולהשקיע 250 אלף יורו בלבד. 

יתרון נוסף של ויזת הזהב למשקיעים ביוון היא שאין דרישה להתגורר ביוון מעל 180 יום בשנה, אלא אפשר לשמור על התושבות שלכם גם אם אתם מגיעים רק לשבוע חופש בשנה. זאת כל עוד יש לכם נכס על שמכם.

תושבות לבעלי הכנסה פסיבית (למשל פנסיונרים)

זוהי אופציה מצוינת למי שאינם שכירים ויש להם הכנסה פסיבית (לא מעבודה). למשל פנסיה. אם אתם יכולים להוכיח שיש לכם הכנסה חודשית קבועה בגובה 2,000 יורו לחודש, תוכלו לבקש לקבל אשרה על בסיס כך. גם במקרה זה תדרשו כמובן למסמכים נוספים, וכן להוכיח שיש לכם לפחות 50,000 יורו נזילים בחשבון הבנק שלכם. 

איפה לקבל מידע נוסף?

ברשת יש הרבה מידע בנושא תושבות ביוון. אני אהבתי את קבוצת הפייסבוק הזו של לירון אורלב, שמסבירה בצורה מאוד בהירה מה בדיוק צריך. 

העיירה היפה נאפפליו בפלופונס. השקיעו 250 אלף דולר בדירה בה ותוכלו להנות מויזת זהב

2 המכשולים העיקריים למעבר ליוון: עבודה וחינוך

אם צלחתם את מכשול השהות החוקית ביוון, באמצעות כל אחת מהדרכים שפורטו לעיל, אתם בהחלט יכולים להתמקם ביוון לשהות ארוכה יותר. אבל כדי שזה באמת יקרה, סביר להניח שתצטרכו לצלוח שתי סוגיות משמעותיות: הראשונה היא תעסוקה (פרנסה) והשנייה היא חינוך (אם יש לכם ילדים מתחת לגיל 18).

שתי הסוגיות לא כל כך פשוטות.

נתחיל מתעסוקה: במה אפשר לעבוד ביוון?

בגדול: אי אפשר לעבוד ביוון.

כתיירים שמגיעים בתחילה באמצעות ויזת תייר ל90 יום אתם לא יכולים בכלל לעבוד. יש אומנם ישראלים שמנסים להציע שירותי בייביסיטר למשפחות ישראליות וראיתי גם כמה יוזמות מקומיות להציע אוכל ביתי לישראלים, אבל אלו יוזמות קטנות ונקודתיות, לא מוסדרות חוקית. וזה לא יפרנס משפחה.

כמו ברוב המדינות, ללא אישור שהיה מסודר, לא תוכלו למצוא עבודה קבועה ביוון. אבל גם אם יהיה לכם אישור כזה, זה לא מבטיח שתמצאו עבודה.

לא לשכוח שיוון היתה שרויה במשבר כלכלי עמוק

וגם מי שיש לו אישורי שהייה חשוב שיזכור שיוון היתה במשבר כלכלי עמוק, הכלכלה שלה אינה משגשגת. היא מבוססת תיירות, ואין לה משרות רבות להציע, וגם אלו שישנן מוצעות בשכר נמוך למדי. למשל 800-1000 יורו לחודש.

לכן, מי שמגיע ליוון עם דרכון אירופאי, ויש לו שאיפה להתארגן להתבסס ולמצוא עבודה, כדאי שיבין שהציפייה שלו לא ריאלית. זה לא אומר שאין אנשים שמצליחים להסתדר, אבל הרוב המוחלט לא יצליחו.

למי בכל זאת יש סיכוי? מי שמועסק בחברה מחוץ ליוון, ולמעשה עובד מרחוק. ממש כמו בוויזת נווד דיגיטלי, אך כמובן תוכלו לחיות כך גם אם יש לכם דרכון אירופאי. עובדים מיוון, מקבלים משכורת מחברה מחוץ ליוון. יוון שמחה לקבל כאלו תושבים, מאחר שהכסף שלכם מגיע מחוץ ליוון, ואתם משתמשים בו לצריכה בתוך יוון ותורמים בכך לכלכלת יוון.

אפשר להשתלב בענף התיירות?

אמרנו שכלכלת יוון מבוססת במידה רבה על תיירות. ובהתאם, יש לא מעט ישראלים שמגיעים ליוון במטרה להשתלב בעסקי התיירות.

זה אומר לרכוש דירה או שטח או מתחם, ולפתוח בו בית הארחה / מלונית קטנה.

זה אפשרי, אבל ממה שאני מתרשמת זה לא מאוד פשוט, ויש לא מעט ישראלים שלא הצליחו, סגרו את היחידות שלהם והעמידו את המתחמים למכירה.

יזם ישראלי שרכש יחידות נופש כאלה אמר לי שהוא מאמין שישראלים יעדיפו להתארח אצל ישראלים. אני לא משוכנעת שזה נכון. ישנם אומנם בהחלט משפחות ישראליות או מטיילים ישראלים שיעדיפו את הביטחון שמשרה עליהם מארח ישראלי, בוודאי זה נכון בתקופות של מתח בטחוני בישראל.

אבל בשגרה, רבים מעדיפים דווקא את האירוח המקומי. את המארחים היוונים. את התרבות השונה. הרי זוהי בדיוק הדרך לחוות את המקום, להכיר את יוון ואת היוונים. 

בנוסף עליכם לזכור שהמטיילים הישראלים הם מיעוט ושלוקח זמן רב עד שבית עסק צובר לו שם ומוניטין, ותצטרכו להשקיע לא מעט בשיווק ומשיכת מטיילים שיתארחו דווקא אצלכם.

אם אין לכם ניסיון בעולם התיירות וידע מתאים, לא בטוח שיהיה לכם קל להתמודד עם העבודה התובענית הזו.

לכן אני לא ממליצה לכם, אם אין לכם ידע וניסיון מתאימים, להניח שתוכלו בקלות להשתלב בעסקי התיירות וכך להתפרנס. זה לא כזה פשוט.

קשה להתחרות באירוח המסורתי היווני. ארוחת בוקר במלון הררי קטן

אתם עם ילדים? קודם כל צריך מסגרות חינוך

זוהי הבעיה הכי גדולה של משפחות שרוצות לעבור ליוון אפילו רק לשנה או שנתיים. ביוון יש חינוך ציבורי מצויין אבל הוא ביוונית.

בשביל ללמוד באנגלית תצטרכו לרוב להרשם לאחד מבתי הספר הבינלאומיים הפרטיים. בתי ספר כאלה יש באתונה ובכרתים, אבל לא תמצאו כאלה בעשרות מיקומים נהדרים ביוון. כך שאתם תהיו מוגבלים מאוד לאזורי המגורים שלכם.

האם בהכרח מתחשק לכם לחיות באתונה? חלק גדול מהאנשים שמגיעים ליוון דווקא מחפשים סביבה יותר כפרית ושם אין בתי ספר באנגלית.

גם אם החלטתם להתמקם באתונה, כדאי לדעת שכרגע בכלל אין מקום פנוי בבתי הספר הפרטיים.

והעלויות הן מאוד גבוהות: 800-1200 יורו לילד. אם יש לכם 3 ילדים מדובר בסכום מאוד מאוד רציני.

ומה עם מסגרות ציבוריות?

לא ניסיתי אבל אומרים שהחינוך הציבורי ביוון הוא ברמה גבוהה מאד. הקושי המרכזי שהוא ביוונית. יש האומרים שאם ילדיכם צעירים מאוד, בגיל גן, הם יוכלו חיש מהר ללמוד את השפה ולהשתלב במסגרת חינוך ציבורית ביוונית. אז תוכלו לגור היכן שתרצו ביוון, וההוצאות שלכם יהיו הרבה יותר קטנות. 
בפועל, המציאות מלמדת שרוב האנשים שאין להם קשר קודם ליוון (למשל משפחה קרובה או שורשים יוונים), מתקשים לעשות שינוי חד כזה. 

רילוקיישן ליוון מותנה במסגרות חינוך מתאימות לילדים

איזה אזור מגורים לבחור?

בהנחה שצלחתם את מכשולי החינוך והתעסוקה, אתם בוודאי מתלבטים היכן להשתקע. יש המון אפשרויות, ומה שלא תבחרו אני ממליצה לכם להתחיל קודם כל ממגורים זמניים במלון דירות או בדירה שמושכרת לטווח קצר.

אם אתם אוהבים ערים גדולות, יתכן שתרצו להשתקע באתונה או בסלוניקי.

אם אתם מחפשים אווירה אחרת, כפרית יותר, יש המון מקומות שיוכלו להתאים לכם. 

אזור מועדף על תיירים, אינו בחירה אידאלית למגורים

שימו לב: גם אם ביליתם שבוע קסום במיוחד במיקום כלשהו ביוון, זה לחלוטין לא אומר שהמקום הזה יתאים לכם למגורים. לעיתים ההפך הוא הנכון. מקומות שהם נפלאים עבור תיירים, עשויים להיות תיירותיים מדי, יקרים מדי, כאלה שאין בהם אוכלוסייה מקומית קבועה גדולה מספיק, ואולי אפילו הם הופכים לעיירות רפאים בחורף, כשאין תיירים.

דווקא בגלל שיוון מתבססת על תיירות, יש בה אזורים שלמים שמתרוקנים עם בוא החורף. למשל הצעירים שמתגוררים בקסטוריה או יואנינה שבצפון יוון, עובדים בקיץ בחלקידיקי, ובסוף העונה חוזרים לערים שלהם. כך גם ברוב האיים של יוון. 

חשוב מאוד לבחור מקום מגורים שפעיל כל השנה ויש בו אוכלוסיה מקומית קבועה.

קלמטה ויואנינה שתי ערים נהדרות

שתי ערים שיכולות להתאים למי שלא זקוק למסגרות חינוך הן יואנינה וקלמטה. 

יואנינה בצפון יוון, ממוקמת בסמוך לאזורים הכי יפים ביוון. זוהי עיר תוססת ופעילה, שיש בה חיים כל השנה. יש ממנה טיסות ישירות לישראל בעונת הקיץ, ויש בה הרבה תיירים מישראל. 

קלמטה בדרום יוון, ממוקמת בדרום מערב הפלופונס, היא עיר נפלאה, נעימה ורגועה. גם מקלמטה יש טיסות ישירות לישראל בעונת התיירות, וגם היא נמצאת במיקום נהדר שמושך תיירים שמגיעים לחבל מאני ולדרום הפלופונס. קלמטה היא עיר פעילה כל השנה, יש בה אקלים ים תיכוני נהדר, יש לה חוף ים משובח, טיילת מלאה במסעדות וברים, מרכז עיר משופע בחנויות, תרבות, אתרים ארכיאולוגים ועוד. 

החוף של קלמטה. הטיילת שוקקת כל השנה

בחירת מקום מגורים ומזג אוויר

אנחנו בישראל רגילים לאקלים ים תיכוני חם ונוח. יוון אומנם נמצאת בקצה הדרומי של יבשת אירופה וידועה כארץ חמה ושטופת שמש. יחד עם זאת, החורף ועונות המעבר ביוון שונים מישראל מאוד. מזג האוויר יכול להשתנות במהירות רבה מקיצי ונעים לסערה של ממש. ממש בבת אחת תוכלו למצוא את עצמכם, בעודכם למשל בנסיעה הביתה, תחת רוחות עזות, אבנים שמתדרדרות לכביש, וענפים שנופלים וחוסמים את הדרך. זה יכול להיות מאד מלחיץ, בעיקר למי שלא מורגל בכך. 

אם אתם בוחרים מקום מגורים נידח ומרוחק שהגישה אליו בכביש הררי ומפותל, קחו בחשבון את העובדה שמזג האוויר ישפיע על חייכם והתנהלותכם הרבה יותר מכפי שאתם רגילים. המקומיים כמובן רגילים לכך ולא מתרגשים, וסביר להניח שגם אתם תתרגלו.

יש פערי תרבות? כן אבל הם לא יהוו מכשול

היוונים הם עם מאוד חם, נדיב ופתוח. ובכך קל להם להתחבר לישראלים וגם לנו הישראלים קל להרגיש בבית ביוון. ובכל זאת יש פערי תרבות שצריך להתרגל אליהם.

הקצב ביוון איטי יותר

הקצב ביוון שונה מאד. הוא הרבה יותר איטי ממה שאנחנו מכירים. 

לדוגמה: אם תיכנסו למסעדה באחד הכפרים ותשאלו מתי אתם פותחים מחר? לא תמיד תקבלו תשובה עם שעה מדויקת. יותר סביר שיגידו לכם "בצהרים". מה זה אומר בצהרים? האם 12? האם 14? הם לא תמיד מתחייבים, הכל בקצב רגוע. 

תוכלו לאכול כאן מחר צהרים אם תרצו, אבל אף אחד לא מתחייב על השעה המדויקת, ואף אחד לא עומד עם סטופר.

כך גם כשמתיישבים במסעדה, לוקח זמן לאוכל להגיע. בהתחלה זה עלול להרגיש מוזר, אבל עם הזמן גם אתם תיכנסו לאווירה הרגועה של יוון. 

מתנות קטנות

היוונים חובבי תשורות קטנות וזה חלק מהתרבות שלכם. בהרבה בתי מלון קטנים אתם תראו שמעניקים לכם משהו קטן תוצרת בית: בקבוקון אוזו קטן, צנצנת דבש או זיתים, או כל דבר אחר. 

היוונים אוהבים לפנק. אם הוזמנתם למשפחה יוונית לקפה, הביאו אתכם תשורה קטנה משל עצמכם.

הגברים מתאספים יחד

בכפרים הקטנים ברחבי יוון תראו את הגברים בערב מתאספים בבתי קפה. ויושבים יחד, מפטפטים וצוחקים. במפגשים הללו לא תראו את הנשים. זה שונה ממה שאנו מכירים. תרבות מסורתית יותר. בערבי שבת לעומת זאת ובימי ראשון, יותר נפוץ לראות זוגות או משפחות יווניות המבלות יחד.

בית קפה ביוון

עלויות מחייה ביוון

אם אתם עוברים באופן זמני, אתם צפויים למעשה לגידול משמעותי בהוצאות שלכם: בארץ תמשיכו לשלם משכנתא (אם יש) או שכר דירה (אם יש), וגם הוצאות קבועות כמו ארנונה וביטוחים שונים. ואולי גם חוגים שלא ביטלתם או הקפאתם.
ביוון תצטרכו לשלם עבור דיור, רכב שכור, ומחייה שוטפת (מזון). כמובן גם ביטוח בריאות, שרכישתו מהארץ היא לא זולה בכלל. והיא גם מוגבלת ברוב החברות ל-60 ימים.
אם לעומת זאת אתם עוברים לתקופה ארוכה, ונערכים להשכיר למישהו אחר למשל את הדירה שלכם בישראל, ומעבירים את תשלומי האינטרנט והכבלים וכו', יהיו לכם רק או בעיקר הוצאות המחייה ביוון: דירה, רכב, מחייה. וכמובן שצריך להוסיף לזה חינוך לילדים שזוהי הוצאה מאד משמעותית

דירה בכפר תעלה שליש לעומת באתונה

באופן טבעי, בערים הגדולות מחירי השכירות גבוהים ביותר, ויכולים לנוע סביב 800-1200 יורו לחודש, לדירות קטנות יחסית. בעיירות או ערים קטנות תוכלו למצוא דירות מרווחות ב-500 יורו לחודש. המבחר גדול, ולכן עוד יותר חשוב להכיר קודם לכן את האזורים השונים ולהתאים את מקום המגורים לטעמכם, סגנונכם והתקציב שלכם כמובן.

עלויות המזון ביוון הן בערך חצי מאשר בישראל

בסופרמרקטים ביוון סביר להניח שתוציאו חצי ואולי אפילו שליש בהשוואה לסכומים שהוצאתם בישראל. המחירים בסופר נמוכים, בעיקר כשמדובר בתוצרת מקומית. מוצרים ומותגים מיובאים עולים פחות או יותר כמו בישראל (למשל שוקולד נוטלה, רוטב ברילה וכו'). אם אתם רוצים לחסוך, התנסו במוצרים המקומיים, הם טעימים מאוד וזולים.

גם מחירי הירקות והפירות נמוכים משמעותית לעומת מה שאנחנו מכירים בישראל.

דוגמאות:

כיכר לחם גדולה במאפיה (1 קילו) יעלה לכם 2 יורו

קילו גבינה צהובה מסוג גאודה נמכר בסופר סביב 6-11 יורו תלוי בסוג

גבינת פרמזן הכי יקרה נמכרת ב-16 יורו לקילו. בערך שליש מהמחיר בישראל

חלב 2-3 יורו לליטר וחצי

סלסלה ענקית של פטריות שמפיניון עלתה לי 1 יורו

פסטה יבשה מסוגים שונים לרוב פחות מ-1 יורו

פטיפורים ועוגות קרם במאפיה, סביב 1-2 יורו ליחידה

זיתים יווניים נפלאים – קופסה גדולה מאוד במעדניה ב-2 יורו

בכל כפר קטן תמצאו מאפייה שמציעה קונדיטוריה מקומית, ולרוב זולה מאוד. בצילום: מאפייה בעיירה Drepano בפלופונס